ארכיב | אלטרנטיבה RSS לחלק זה

משפחה ברילוקיישן, חודש ראשון/ מאיה ארקוש

חודש ראשון בארה"ב, רגע לפני… בדיוק לפני חודש עוד היינו עסוקים בסידור וארגון אינסוף ארגזים שנשארו לאפסון בארץ, השלכנו ערימות של חפצים וניירות מיותרים, ארזנו מזוודות והתכוננו למעבר לארה"ב. ביומיים האחרונים שלפני הטיסה נפרדנו לשלום מהמשפחות שלנו ברגשות מעורבים: מצד אחד, קשה היתה המחשבה שלא נתראה זמן כה רב ומצד שני, רצינו כבר לחוות משהו חדש [...]

קרא עוד

בגלל העיניים הדומעות שלך, ילד/ ריקי כהן

אמש התקיים טקס יום זיכרון בבית הספר שבו לומד בני, בית ספר יסודי בת"א, ואני זו שליוויתי אותו לשם. ערב סגלגל זרוע ענני לוונדר, משפחות רחוצות ויפות נוהרות ויושבות בסדר מופתי על הכסאות, שקט. צפירה לא אחידה, ואז המסכת. הקראת שמות הנופלים בוגרי בית הספר על ידי תלמידים ומורים במשותף, כוללת פירוט של תאריך הלידה, [...]

קרא עוד
נטע ואחת המתוקות

ילדה דיגיטלית בבית ספר אנלוגי | נטע דורון

מחנכים אותם להפריד פסולת, מטמיעים בהם את החינוך למחזור, לחיסכון במים ולהתחשבות הקנאית בכדור הארץ. הכל טוב ויפה, אבל כל המסרים האלה שווים כקליפת השום, כי תמיד איכשהו אני מוצאת את עצמי מדפיסה לילדות שלי את העבודות שלהם, שחור על גבי נייר. ובכמויות. אין גרסת דיגיטל. אין מודעות לגדיעת היערות. פתאום כל הדרישות של המורים [...]

קרא עוד

הורות יוצאת דופן באה מאהבה/ רותי שלו

שלום שלום כולם נראה לי שיש משהו שחשוב לי לחדד בדיון שלנו על גידול ילדים. בואו ונסכים שיש לנו את הכוונה הנעלה להצמיח תחת ידינו ילדים מאושרים ומוכנים לחיים, אוהבים וטובי לב. ובואו נסכים שאנחנו רוצים לתת להם את כל הטוב וגם לצאת בעצמנו מחוזקים, אהובים ומועשרים מההורות. כן. לכן בחרתי להביא היום את סוגיית [...]

קרא עוד

למה לא לוותר על סדר פסח משפחתי/ תמי לימון

בשנים האחרונות, לאחר שכולנו פרינו ורבינו וחצינו את ים סוף, שמנו לב שיותר ויותר חברים ומכרים שלנו מתכננים לנטוש את שולחן הסדר מבעוד מועד. בשלהי החורף, כשאנחנו נפגשים במקרה בקניון בשלב רכישת התחפושות לפורים, הם כבר זורקים לחלל האוויר את מילת הקוד הרותחת "דילים". במסיבת פורים בבית הספר הם מחליפים אינפורמציה על "איים שנפתחו" וכבר [...]

קרא עוד

אמא בגיל 22/ דניאל חן

כן, בגיל 22 הפכתי לאמא, ולא, אני לא דתייה. התרגלתי כבר לגבות המורמות בכל מקום ולמחשבות שרצות לכם בראש: נכון, לא הספקתי ליהנות מהחיים ולא "מימשתי" את עצמי. אבל בינינו – מי כן? גם הורים שמתכננים שנים על גבי שנים להביא ילדים, ומתכוננים דרך כל ספרי ההכנה האפשריים לא יודעים לאיזה בור הם נפלו ברגע [...]

קרא עוד

הגן שלנו ריק/ בעילום שם

אתמול כשלקחתי את הבן שלי לגן הוא רצה שאבוא איתו לראות את החצר. יפה, החצר של הגן. מרוצפת בגומי, מתקני טיפוס, נדנדות ומגלשה. תראי, הוא אומר לי, כאן אני מתנדנד. וכאן, הקול שלו מתרומם בהתרגשות, כאן אני יכול לטפס. נכון יפה פה, אימא? כן, אני עונה לו והלב שלי כואב. יפה כאן. כמה כיף לך, [...]

קרא עוד

פיל ורוד מסתובב לי בבית/ שירי בן ארצי

כשמחלה באה להתארח לנו בחיים, אחד הדברים הכי קשים שאנחנו נאלצים להתמודד איתם הוא הורדת מסכת הגבורה הבריאה ודיבור על המחלה עם הילדים. …והפולניה הפנימית שלי מייד מזדעקת: בשביל מה צריך את זה? למה להעמיס עליהם עוד יותר??? אז זהו, שצריך! ויפה שעה אחת קודם. מחלה או משבר בריאותי שלא מדברים עליו הוא כמו פיל [...]

קרא עוד

עלבון דמוגרפי/ ללא שם

 הכותבת ביקשה להישאר לא מזוהה. בתקופה האחרונה מדברים רבות על זוגות שאינם מעוניינים בילדים. מדברים גם על הלחץ להרות וללדת, על ההתערבות הגסה של החברה הישראלית ברחם שלנו, על טיפולי הפריון המוגזמים והלא נחוצים, על השכנים החטטנים, על המשפחה השואלת ועל הצורך לרַצות את כולם כל הזמן. משפחות חילוניות מולידות בשנים האחרונות שלושה ילדים. שלושה [...]

קרא עוד

חמישי בערב, בין שש לשמונה

קחו שעתיים. כן, שעתיים, בין שש לשמונה בערב, נניח בחמישי הזה. מה אתם עושים? פרוייקט התיעוד הקולקטיבי של "אמהות אובדות" מבקש להציג תמונה אישית שמתעדת דקה דקה את החיים שלכם בשעתיים האלו. כל הדברים הקטנים כגדולים, הסידורים, הכביסה, הטלפונים, המשחקים, הדיאלוגים, כתבו אותם, וכמובן, צלמו רגעים ותעדו אותם, והם יעלו כאן כפסיפס קולקטיבי, מילים ותמונות, [...]

קרא עוד