ארכיב | הגיגים RSS לחלק זה

משפחה ברילוקיישן, חודש ראשון/ מאיה ארקוש

חודש ראשון בארה"ב, רגע לפני… בדיוק לפני חודש עוד היינו עסוקים בסידור וארגון אינסוף ארגזים שנשארו לאפסון בארץ, השלכנו ערימות של חפצים וניירות מיותרים, ארזנו מזוודות והתכוננו למעבר לארה"ב. ביומיים האחרונים שלפני הטיסה נפרדנו לשלום מהמשפחות שלנו ברגשות מעורבים: מצד אחד, קשה היתה המחשבה שלא נתראה זמן כה רב ומצד שני, רצינו כבר לחוות משהו חדש [...]

קרא עוד

יום האם ביום הזכרון/ מאיה ארקוש

מאיה ארקוש היא אמא טרייה ב'רילוקיישן' בניו יורק, את תחושותיה טרום המעבר והלידה וגם אחריהם, כתבה כאן בעבר, כיום היא אמא לתינוקת בת כמה חודשים וכותבת על קורותיה בכרך. היום ראשון. סאנדיי. זה כמו יום שבת, הוא יום שמש נאה. יצאנו לטייל בפארק שנמצא חמש דקות מהבית שלנו. בארץ חל היום יום הזכרון לחללי צה"ל. [...]

קרא עוד

בגלל העיניים הדומעות שלך, ילד/ ריקי כהן

אמש התקיים טקס יום זיכרון בבית הספר שבו לומד בני, בית ספר יסודי בת"א, ואני זו שליוויתי אותו לשם. ערב סגלגל זרוע ענני לוונדר, משפחות רחוצות ויפות נוהרות ויושבות בסדר מופתי על הכסאות, שקט. צפירה לא אחידה, ואז המסכת. הקראת שמות הנופלים בוגרי בית הספר על ידי תלמידים ומורים במשותף, כוללת פירוט של תאריך הלידה, [...]

קרא עוד

למה לא לוותר על סדר פסח משפחתי/ תמי לימון

בשנים האחרונות, לאחר שכולנו פרינו ורבינו וחצינו את ים סוף, שמנו לב שיותר ויותר חברים ומכרים שלנו מתכננים לנטוש את שולחן הסדר מבעוד מועד. בשלהי החורף, כשאנחנו נפגשים במקרה בקניון בשלב רכישת התחפושות לפורים, הם כבר זורקים לחלל האוויר את מילת הקוד הרותחת "דילים". במסיבת פורים בבית הספר הם מחליפים אינפורמציה על "איים שנפתחו" וכבר [...]

קרא עוד

את לא מרוכזת | נטע דורון

אם חשבתי שפעם היה קל יותר להיות ילד, באה אסיפת ההורים והמחישה לי כמה אני צודקת. ישבנו אצל המורה, היא ואני, ונתגלה לי טפח ממה שהילדה מתמודדת איתו. חשבתי שאני יודעת עליה, שאני אמא מחוברת (פייסבוק,יו נואו), שאני מבינה מה הולך בעולם שלה, אבל די התבדיתי. "את לא מספיק מרוכזת" , "לא משתתפת מספיק בשיעורים", [...]

קרא עוד

אמא בגיל 22/ דניאל חן

כן, בגיל 22 הפכתי לאמא, ולא, אני לא דתייה. התרגלתי כבר לגבות המורמות בכל מקום ולמחשבות שרצות לכם בראש: נכון, לא הספקתי ליהנות מהחיים ולא "מימשתי" את עצמי. אבל בינינו – מי כן? גם הורים שמתכננים שנים על גבי שנים להביא ילדים, ומתכוננים דרך כל ספרי ההכנה האפשריים לא יודעים לאיזה בור הם נפלו ברגע [...]

קרא עוד

ברכת הגומלת: רקוויאם לחפץ מעבר/ יעל מעוז שי

"בנות שתיים, בובותיים, צילי וגילי עימי פה – מי משתיהן יפה יותר, אימרו, דודים: זו או זו?" ח"נ ביאליק במהלך אחר צהריים אביבי אחד היכתה בי תובנה לא פשוטה. עמדתי מול חלון ראווה של חנות בגדים בעודי דוחפת טיולון ובו בת שנתיים האוחזת בחיקה בובה; "א-בובה צילי" בשבילכם.   עוד אני מתבוננת בחלון הראווה, נתקלתי במבטה [...]

קרא עוד

רגש אשמה אחד ליום/ מייקי תדמור

אני מסוג האימהות שלא שולחות את הילדים לגן כשהם מרגישים לא טוב. גם כשאין להם חום. גם אם זה אומר להפסיד יום עבודה לטפס על קירות בבית. איכשהו מעדיפה שיתגברו על הוירוס/ החיידק/ השד יודע מה כשהוא עוד קטן… מקרוב אני מכירה את האימהות ששולחות לגן ילד גמור עם חיזוק נורופן ל-8 שעות בלי חום… [...]

קרא עוד

לי לא בא/ שרון קסטן שפירא

אתן מכירות אותן , את כל אותן אמהות שהתפקיד הזה תפור במיוחד עבורן, הן מאושרות באמהות שלהן, הן יצאו לחופשת לידה והחליטו לא לחזור לעבודתן המקורית אלא להשקיע את השנים הבאות בחיתולים, ניגובי אף, מקלחות , הנקות , השכבות והרדמות. לא זאת בלבד הן גם גילו את ייעודן האמיתי והקימו עסק למוצרים אורגניים, משחקי תינוקות, [...]

קרא עוד

החוזה השתנה/ שירית זיתוני

אתחיל ואומר אימא דאגנית כותבת לכם, אשר אוהבת את ילדיה בכול מצב ונהנית מהימצאותם  מתחת לכנפיה, אוהבת לדעת מה עושים  הם בכול רגע ורגע ואם אפשר גם שיהיו בטווח ראייה. לפני שקופצים עליי כולם, באמירות מוכרות של "אויש איזה פולניה" או "שחררי אותם",    אסייג את דברי ואומר שרצונותיי ותחושות ליבי  אינם תואמים בדרך כלל [...]

קרא עוד