ילדה דיגיטלית בבית ספר אנלוגי | נטע דורון

מחנכים אותם להפריד פסולת, מטמיעים בהם את החינוך למחזור, לחיסכון במים ולהתחשבות הקנאית בכדור הארץ. הכל טוב ויפה, אבל כל המסרים האלה שווים כקליפת השום, כי תמיד איכשהו אני מוצאת את עצמי מדפיסה לילדות שלי את העבודות שלהם, שחור על גבי נייר. ובכמויות.

אין גרסת דיגיטל. אין מודעות לגדיעת היערות. פתאום כל הדרישות של המורים מסתכמות בכמה שיותר נייר. אז איך זה בדיוק מסתדר??

זה חינוך?

הילדות שלי מחוברות. חיי און-ליין מהירים. הגדולה פשוט חיה באייפוד שלה, במסן, בפייסבוק, בסלולר. אין אפשרות אפילו לחשוב על לא להיות בעניין. גם כשהיא נפגשת עם חברים, החיבור נמשך – יחד הם מתעדים, מצלמים, מעלים לפייס, מגיבים זה לזה. זה הכי טבעי להם בעולם.

גם הקטנה יותר נכנסה לעניינים. יש לה פייס. היא מתקשרת שם חופשי עם המדריכה בצופים שפתחה קבוצה מהירה לעדכונים. התקשורת עם ההורים, אגב, מתבצעת דרך מיילים ומסרי סמס מהאייסיקיו של המדריכה. וזה עובד מעולה. הכל עובד מהר בצופי ישראל.

הקטנטנה ביותר גם היא גולשת חופשי בסוד של מיה (אתר מדהים!) ויודעת מה זה אפליקציה, משחקת לי בסלולר ומסך מגע בשבילה הוא הכי טבעי בעולם. האצבעות הקטנות מרפרפות בצורה המהירה ביותר. שליטה מוחלטת.

נטע ואחת המתוקות

מנהרת הזמן

על רקע המציאות הדיגיטלית הברורה הקיימת כחלק אינטגרלי מחיי ילדי, אני נדהמת כל פעם מחדש מאי הרלוונטיות של הגן ובית הספר בחייהן.

מקומות שבהם מחד, כאמור, מחנכים לחיסכון במשאבים, למחזור וליעילות, ומאידך דורשים להדפיס תחת כל עץ רענן (הידד לי על משחק המילים…) – מפות, עבודות קטנות ועבודות ממש גדולות. אין הנחות, אין הקלות – הכל צריך להיות מודפס!

הגדילה לעשות הגננת של בתי, שלא התביישה להודות, שבשבילה רק נייר. שאין לה מושג, ידע, או רצון להתקרב למחשב. את לא מתביישת, תגידי לי? אנחנו בשנת 2011!!

אני רואה את הדרישות של עכשיו במערכת החינוכית ונזכרת בילדות שלי. העניין הוא שבילדותי לא היו מחשבים ולא היה אינטרנט! עברו כמה עשורים מאז…

מתי יתעוררו במערכת החינוך? במדינה? מתי יהיה כאן חינוך רלוונטי? מתי המורים ידברו באותה שפה טכנולוגית-דיגיטלית כמו הילדים? מתי הילדים יוכלו ללמוד משהו מהמורים?

הייאוש

עד שלא יקציבו לנושא תקציבים, יחדשו כוח אדם, יעלו על סדר היום הציבורי את נושא החינוך הטכנולוגי, או יותר פשוט – ישלבו טכנולוגיה כחלק אינטגרלי בחינוך, ילדינו ימשיכו לסחוב ספרים, להדפיס עבודות ולטבוע בניירת. נמשיך לדשדש במורד ההישגים הלימודיים לעומת שאר העולם.

אחרי שעות בית הספר ילדינו יחזרו מהמוזיאון האנלוגי לחייהם הדיגיטליים.

עד מתי?

נטע דורון

תוכן ושיווק במדיה חברתית

Twitter Digg Delicious Stumbleupon Technorati Facebook Email

אודות ריקי כהן

אתר אמהות אובדות מארח הורים המבקשים לשתף בחוויית ההורות שלהם מזוויות שונות ולא תמיד שגרתיות, ולקיים דיונים מרתקים על מהות והורות. הירשמו לרשימת התפוצה

12 תגובות ל “ילדה דיגיטלית בבית ספר אנלוגי | נטע דורון”

  1. שלומות נטע. רציתי לעודד אותך בשני דברים שאני מכיר באופן אישי:
    ביה"ס של בני בראש העין, בי"ס אפק, הגדיר את עצמו בי"ס אקולוגי. שם התקשורת היא דרך אתר כיתתי, הדפסות מבוצעות במשורה על שני צידי הנייר ויש איסור להיבא שקיות ניילון לביה"ס, אלא רק קופסאות אוכל. הם גם אוספים הכל, עושים קומפוססט ואוגרים מי גשם. כך שזה נעשה ברגע שיש מישהו עם רצון או שיש הורים שזה חשוב להם (שניהם מתקיימים במקרה הזה: המנהלת, דפנה, עברה השתלמות של פרמה קאלצ'ר ודוחפת את העניין ואנחנו ההורים גם). נכון שעדיין יש הורים שמתנגדים וייתקעו את הרגליים באדמה כדי לא לזוז, אבל בכל מקום יש אנשים עם סדרי עדיפויות שונים.
    בנוסף, חברת עת הדעת שעבדתי בה פעם,שמה לה כמטרה שיפור של מערכת החינוך דרך הכנסת תכנים ומערכת למידה מקוונת שנתרמת לבתי ספר. לא רק עניין הסביבה אלא חוסר הרלוונטיות של מורה שמנפנפת בספר כמו לפני 100 שנה, הם אלו דחפו את המשקיע בפרוייקט להקים אותו.
    בקיצור – יש שינוי, אבל מישהו צריך לדחוף אותו. הגננת, כמו רוב המורות ונשות החינוך, כנראה מפחדת מהטכנולוגיה. כך עלה מסקר מתשמשים פוטנציאליים שביצענו בשביל המערכת של עת הדעת בזמנו. לרובן המחשב הוא לא חלק מסביבת העבודה היומיומית, והן מפחדות מהתקלה שתקרה בכיתה ותעמיד אותן עם הגב לכיתה, ללא שליטה וללא יכולת להמשיך בשיעור. לכן, הן מתרחקות מהנושאים האלו.
    חשוב לך? עשי משהו. דברי עם הגננת, הקדישי לה אי אלו שעות כדי להביא אותה לנושא. שבי איתה שעה כל פעם, על מחשב שלה, כשהיא זו שמפעילה ואת מדריכה אותה.

  2. לימור הררי להגיב 3 במאי 2011 ב 11:53

    נטע שלום,
    יש שינוי במערכת החינוך
    ודרגות ההטמעה הן שונות ואישיות
    מוזמנת להתעדכן בתכנית מינהל מדע וטכנולוגיה
    ואשמח לקרוא פוסט נוסף בנושא :)
    http://cms.education.gov.il/EducationCMS/UNITS/MadaTech
    בברכה,
    לימור

  3. כל מילה פנינה!

    לבת שלי למשל לא מרשים להביא קורא ספרים אלקטרונים לבית הספר…יותר אבסורד מיזה?

  4. ריקי סגל כהן להגיב 3 במאי 2011 ב 12:24

    הדברים בהחלט מוקצנים כאן אבל יש בהם אמת מסוימת. עדין קיימים במערכת מורים החוששים מהמחשב אך מספרם פוחת והולך, משרד החינוך מקיים מהלכים שלא נעשו בעבר, הקצאת משאבים כספיים, הדרכות למורים וציוד מורים במחשבים אישיים. כמו בכל שינוי צריך זמן, סבלנות ותמיכה במורים (הם לא נולדו עם העכבר ביד). היום יותר מתמיד יש שילוב של המחשב בהוראה וכל מורה יודע היום שמצופה ממנו ללמוד ולהקדם גם בתחום זה. היום יותר מתמיד יש סביבות לימוד מקוונות העוזרות למורה להמחיש את הנלמד בכיתה. עלינו לזכור בכיתה או ברשת חשוב מה האינטראקציה עם החומר הנלמד על מנת שירכש ע"י הילד לטווח הארוך. אני מזמינה את כולם לעיין באתר שהעלתה לימור הררי שכתבה בתגובות מעלי וכן בסביבות למידה של מט"ח.

  5. ישי,לימור,ריקי, מרינה, תודה על הדברים.
    הפוסט הזה יצא לי מהבטן..זה לא שלא נעשים דברים,ואכן, דבריכם מעידים על עשייה מבורכת.(נו,חוץ ממרינה..חח)
    העניין הוא שגלגלי מערכת החינוך נעים לאט… הילדים כבר נמצאים הרחק אי שם בקידמה והמורים הרחק מאחור.
    אם אני, אישה לא טכנולוגית בעליל, מסוגלת לחיות במציאות הדיגיטלית הזאת, הכל אפשרי.
    וישי, אני עשיתי מעשה, בבית הספר למצוינות של ביתי, אליו הלכה בזמנו "צעקתי" על המנהלת שלא ייתכן שהם ללא אתר אינטראקטיבי שם מתעדכנים. הבאתי לה ספקים,ישבתי איתם והורם אתר. כך שאני לא רק מתלוננת… (:

  6. זה כל כך נכון. וגם מאוד חשוב. והאמת? לא כזה קל לשנות (אני גם מאמין שהדור הבא של המורים ואנשי החינוך יהיו נכונים יותר להטמיע מערכות דיגיטליות בעבודתם, כי הם יותר רגילים לזה עוד מילדותם)

    כמו שסיפר ישי כהן, גם אני רציתי להזכיר את חברת עת הדעת, בה אני עובד, ועושה הרבה מאוד כדי להטמיע את העבודה הדיגיטלית בתוך הכיתה. אפילו הנושא של שיעורי בית, למשל, יכול להתבצע ללא נייר. הילדים מקבלים שיעור בית כקובץ וורד, ממלאים אותו ושומרים. אותו דבר עם מבחנים. באמת שכבר לא צריך את הניירות המשוכפלים הריחנים של ילדותנו.

  7. אני לא מאמין שיכול באמת להתקיים עולם אנושי ללא נייר. כשבית הספר הופך להיות דיגיטלי לחלוטין – וכשל העבודות צריכות להיות מוגשות בוורד – כתב-היד שלנו ייכחד. שלי כבר מתחיל להראות סימני שחיקה. אני כבר בקושי כותב, וכשאני כותב ביד זה נראה נורא (למרות שבתיכון היה לי כתב נאה יחסית). זה משהו שלא הייתי רוצה לאבד, בריצה המטורפת הזו לעבר הדיגיטציה של הכל

  8. איתי, יש הבדל, אני מאוד מסכימה איתך, אבל גישה קיצונית כמו של המורה שמוכנה לקבל רק מודפס, ממילא לא משתמשת בכתב היד, וגם באמת לא סביבתית.

  9. הכל נכון אבל לא כל כך מדויק
    לנו הפתרונות הטכנולוגיים נראים מאוד ירוקים אבל הייצור של כל המוצרים הטכנולוגיים, וגרוע מזה, מה שקורה להם כאשר הם מסיימים את חייהם זה לא בדיוק תרומה חיובית לסביבה.

  10. נטע שלום
    פוסט מעניין מאד. העליתי אותו לשלובים, הרשת החברתית לאנשי חינוך. כתובת הקישור – http://shluvim.macam.ac.il/pg/bookmarks/yoramorad/read/29880/–

  11. נטע, את מומחית תוכן שיווקי. איזה לקוח את מקדמת? העבודה שלך היא עבודת מד"ח גרועה, נטולת הקשרים חברתיים, נטולת חשיבה. לרגע איני מאמינה שאת כותבת בתום לב. לרגע איני מאמינה שה"חשיפה" שלך פה מנותקת מההקשר הכלכלי הפשוט של שירות הלקוח שלך. אני נבוכה ונכלמת לקרוא את האופן הציני וקל הדעת שבו את זורקת שעלינו לעבור לספרים אלקטרוניים. הלקוח שלך, שמתקשה למכור ספרים אלקטרוניים לקהל המבוגרים, רוצה שנדחק את משרד החינוך לפינה, נרגיל את ילדינו מגיל צעיר לקרוא רק ספרים אלקטרוניים וכך ניצור זרם בלתי פוסק של לקוחות.

    החיבור בין הישגי ילדינו היורדים לאי הטמעת גחמות טכנולוגיות במערכת החינוך חסר כל אחיזה במציאות. מספיק לקרוא את הטורים ב"סלונה" שכתבו מורות כדי להבין עד כמה החשיבה באותן מערכות מדוכאת ומנותבת. מניין הגיע רעיון העיוועים כי הטמעת ספרים אלקטרוניים היא מה שנחוץ לפיתוח החשיבה של ילדינו, אותה חשיבה שתכניות הלימוד הן אלו המדכאות אותה?

    אין לי אייפון ולא כל מוצר אחר ממשפחת אפל או גלאקסי. לרבים מחבריי, גם כן אין. אנחנו לא אנשים אנלוגיים בעולם דיגיטלי (ובכלל, מי קבע שהעולם הזה הוא רק דיגיטלי, את?), אלא אנשים ביקורתיים וחושבים שלא ממהרים להיכנע לכל מסע פרסום.

    ריקי, כאמא, הקלות שבה ניתן לפרסם מאמרים באתר הזה, יהיו ציניים אשר יהיו, מדהימה ומקוממת בעיניי.

השאר תגובה

Note: Commenter is allowed to use '@User+blank' to automatically notify your reply to other commenter. e.g, if ABC is one of commenter of this post, then write '@ABC '(exclude ') will automatically send your comment to ABC. Using '@all ' to notify all previous commenters. Be sure that the value of User should exactly match with commenter's name (case sensitive).